בגיל 40 לקרן נחום-יעקבי אולי לא היה הכול, אבל היה לה מספיק: בעל מוצלח, שלושה ילדים לא מנג'זים בעליל, אוסף נעליים שמצדיק תערוכת רטרוספקטיבה, חברה אחת ממש טובה, נמסיס מעצבנת במסווה של חברה, ועבודה שרוצה להיות קריירה כשתגדל.

 

היו לה גם מספיק פרויקטים כדי לתחזק את מעמדה כעורכת תוכן פרילנסרית עסוקה למדי, אם כי לא מספיק כדי למנוע ממנה לצפות ביותר מדי טלוויזיה או לתהות מדי פעם אם אבי המאירי, הבוס והמנטור שלה לשעבר, צדק כשפיטר אותה במפתיע לפני עשר שנים. 

 

אבל אז הגיעה הודעת וואטסאפ אחת שהפכה לה את החיים: אבי המאירי התאבד בלי שום סיבה נראית לעין. מקום העבודה הקודם של קרן שוכר אותה כדי לכתוב ערך ויקיפדיה לזכרו ומה שמתחיל כמשימה פשוטה שקרן יכולה לעשות בשנתה, מתגלה כפרויקט שידיר שינה מעיניה ויאיים להטביע אותה במרק מבעבע של פשעים ושנאות ישנות.